חלונות פתוחים
עולם היצירה של אביטל
אודות
!תודה שבאתם
נעים מאוד, שמי אביטל אלוני, ואני צלמת חובבת
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע שלי בשדות הצילום
הסיפור שלי
תמיד רציתי לצלם.
גם כשכתבתי, רקמתי, תפרתי, סרגתי, הלחמתי וניסרתי – במעמקי הנפש פעפעה התשוקה לצלם.
גם כששוטטתי בשווקי עתיקות וניסיתי לצוד מציאות, העין צדה פריימים.
כשהייתי בת ארבע-עשרה ביקרתי במגמת הצילום באחד מבתי הספר בחיפה. חזרתי משם נסערת. חדר החושך, הצילומים ה"טריים" והלחים שהיו תלויים באטבים לאורכו וריח החומצות באוויר – הילכו עליי קסם. הקופסה השחורה – המצלמה – נראתה לי כתיבת פלאים והצלם העומד מאחוריה היה הקוסם ששולף שפנים מהכובע. נחשפתי ליצירה של יש מאין, ליופי ולאווירת הבלתי נודע שמאתחלת כל יצירת אמנות בטרם התהוותה.
אבל הנסיבות הובילו אותי בנתיבים אחרים.
צברתי תארים, עסקתי בשלל קריירות ועיסוקים, ידיי התנסו במגוון רחב של אומנויות, ניהלתי את מפעל החיים ששמו משפחה ושבעתי רוב נחת מכל אלה.
אבל במעמקי הנפש המשיכה לפעפע התשוקה לצלם.
השנים חלפו וכשהרגשתי שהגיעה השעה להתמסר לתשוקה הנושנה, נרשמתי לקורס צילום בסיסי כשבידי מצלמת פוקט קטנה ופשוטה.
מאז עברו כעשר שנים.
מצלמות באו והלכו, עדשות הוחלפו והשתכללו, ואני שקעתי בעולמי החדש. הלמידה נמשכת כל הזמן וההתנסויות מאתגרות אותי בכל פעם מחדש. התברכתי בשורה מרשימה של צלמים שהיו לי מנטורים נפלאים – נעמי צור, חדוה שפרעם, שי גינות, יגאל פליקס, כרמלה קיט, גלעד בן-ארי ואחרים. כל אחד מהם פתח בפניי נתיב נוסף ומיוחד במסע בשדות הצילום. חבריי חובבי הצילום בקבוצות השונות הם שותפיי למסע ובלעדיהם הדרך לא הייתה כל כך מרתקת.
ההתרגשות שלי גוברת כשהמסע הזה חובר לאהבה אחרת שלי – מסעות ברחבי הגלובוס. באמצעות העדשה אני מנציחה את המראות הייחודיים המתגלים בכל מקום שאליו אני מגיעה ואת החוויות האנושיות שאני פוגשת בדרך. האוסף שבחרתי להציג כאן מצביע על כך ש"כולנו רקמה אנושית אחת", שהרי נשים הן הנושאות בעול בעולם כולו, ילדים הם אלה שגונבים את ההצגה בכל רחבי הגלובוס, ידיים אנושיות הן מספרות הסיפורים הטובות בעולם, העיניים – גדולות כקטנות, מלוכסנות כעגולות ובהירות ככהות – הן ראי הנפש, בית-הוא-בית-הוא-בית בין אם הוא עשוי מבוץ וטיט ובין אם הוא מתנשא לגובה ומרחבים ונופים באשר הם מעוררים בנו תחושות של התעלות.
לכן בחרתי לא לציין את שמות המקומות שבהם צילמתי ואני מאפשרת לתמונות לדבר בעד עצמן ולספר את הסיפור הכלל-אנושי שעומד מאחוריהן ואת הסיפור שלי כמתבוננת משתאה.
אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע בשדות הצילום.